מי זה פה?

שם: דברים שרואים.

מיקום: גולה זמנית. ליבי במזרח ואנכי, תודה לאל, במקום שמאפשר למח לתפקד.

למה: אחרי 8 שנים (והמונה עוד דופק) בעיר הקודש ניו יורק, מתחילים לחשוב על חזרה. כדי לאזן את התקף החרדה אחרי כל מחשבה שכזו, אשתף כאן, על גבי רצף הצינורות שהרי סובל הכל, את כל מה שעולה בראשי המבולבל. הרי צריך לפרוק את התסכול איפשהו. למה שרק אני אסבול (לבד בחושך בפינה)?