תגיות Apple

תפוח, סגור, פתוח

נכתב ע"י ב: יום שישי, 11 יוני, 2010

כתיבה על חברת אפל ללא תיוג מיידי של הכותב כפנבוי או כשונא נראית כמעט בלתי אפשרית בימים אלה. כדי לחסוך לקוראים הבינאריים מבינכם רפרוף מהיר עד לפאנץ' ליין, אקדים ואסכם – אם תדחקו אותי לפינה המעוגלת של האייפון החדש ותבקשו ממני לבחור צד, אאלץ למנות עצמי עם הקבוצה המכונה "השונאים". עם זאת, אני מאמין שההתייחסות הקיצונית והתגובות האוטומטיות לפעולות אפל, משני הצדדים, מפספסות את הנקודות העיקריות, ומסיטות את הדיון הציבורי מן הנושאים המרכזיים.

קשה להתווכח עם העובדה שאפל הפכה לפורצת דרך טכנולוגית בשנים האחרונות. אם היה ספק כזה אחרי שיצא האייפוד, מכשיר שהצליח, לדעתי, בעיקר בשל חולשת מתחריה, שנכשלו פעם אחר פעם ליצור ממשק הגיוני למכשיר בעל פונקציונליות פשוטה, הוא נעלם עם גרסתו הראשונה של האייפון, מכשיר מהפכני ששינה את תפישתנו לגבי ממשקי משתמש במכשירים אלקטרוניים אישיים ניידים. למרות שמסכי מגע קיימים כבר שנים, היכולת של אפל לארוז מכשיר טלפון חכם עם אקסלומטר, ממשק מגע אינטואיטיבי מרהיב וקל לשימוש ובדגמים מאוחרים יותר גם GPS, פתחה עולם חדש של אפשרויות והציבה רף גבוה בתעשיית הטלפונים החכמים.
פריצת הדרך הזו הפכה את אפל משחקנית כמעט חסרת חשיבות בזירת מערכות ההפעלה, עם נתח שוק חד-ספרתי, למובילה במגמות בשוק הסלולר, עם 28% מהשוק (שניה רק ל RIM, יצרנית הבלקברי). הבעיתיות של אפל (עליה ארחיב מיד) הפכה מתופעת צד פסיכולוגית, מעין אנקדוטה חסרת משמעות, לכח מניע, המאיים להתוות דרך להתנהלות חברות אחרות.

קל מאוד להתפס לצדדים האפלים של אפל. בראשה עומד מנכ"ל המתנהג כגרסת עמק הסיליקון של רודן דרום אמריקאי – מגלומן כריזמטי, מחרחר מלחמה, מפעיל משטרה חשאית, מקיים קשר רופף עם המציאות, לא מהסס לעקם את האמת כשצריך (וכשלא) והאיפול סביב מצב בריאותו הרעוע מייצר שמועות לרוב. מאחוריו מתקבץ עדר משתמשים, המקבל כל הכתבה בהכנעה, ומנסה לתרץ כל פגם בכל אחד ממוצרי החברה כיתרון. את התהלוכה מלווה מקהלת עיתונאי חצר רועשת ומסורה (לאפל, כמובן – לא לקוראים).

כל אלה לא רלוונטים לרובנו. זכותה המלאה של אפל להתנהל כרצונה. אם בעלי המניות מרוצים ממנכ"ל המזכיר שליט במשטרים חשוכים, אם העובדים משתפים פעולה עם בוס מתעלל ואם המשתמשים מוכנים, ואף משתוקקים, להכתבות טכנולוגיות עפ"י גחמות החברה – יש להניח לכולם להמשיך ולעשות זאת. אין בהתנהלותה של אפל חריגה מן הרשעות הנהוגה בחברות אמריקאיות רבות אחרות, ואינני רואה סיבה להתדיין או למחות על כך.

המצב משתנה כאשר בוחנים את האספקטים הבאים בהתנהגותה של אפל. הראשון הוא מדיניות הגן המבוצר (walled garden) בה היא נוקטת. אפל בראשות ג'ובס מאמינה בשביית משתמשיה מאחורי חומה בצורה המבטיחה את נאמנותם. הביצוע קל ופשוט – אם תקנה נגן מוזיקה של אפל, זו תאלץ אותך להשתמש בתוכנת נגינת המוזיקה שלה – iTunes – כדי להעביר מוזיקה לנגן, ותנסה למנוע חיבורו לתוכנות אחרות. אם תרכוש מוזיקה בחנות של אפל, לא תוכל לנגן את הקבצים שרכשת בתוכנות אחרות ללא המרה, כי החברה מתשמשת בפורמט קנייני ולא סטנדרטי. אם תחליטי לרכוש טלפון נייד של אפל, תוכלי להיות בטוחה כי המכשיר יהיה נעול מבחינת תוכנה וחומרה כאחד – לא ניתן יהיה להחליף סוללה או להוסיף כרטיס זכרון, המכשיר לא יעבוד ברשתות אחרות ללא פריצה וכל תוכנה שתותקן על עליו תבחן תחת עינו הקפדנית של האח הגדול בתפוח הקטן.

מדיניות זו, שניתן לעבור עליה לסדר היום כאשר מדובר בחברה קיקיונית ובלתי חשובה, אינה יכולה להתקבל כאשר מדובר בשחקן בסדר גודל של אפל, אשר מנסה להוליך את השוק בעקבותיה. את גבול הטעם הטוב עברה אפל לאחרונה, כאשר התחילה להציג עצמה כתומכת בסטנדרטים פתוחים, ומציינת את HTML5 כדוגמה עיקרית. סטיב ג'ובס ירד אל העם במעמד נדיר, ובמאמר קצר בשם Thoughts on Flash הכריז מלחמה על אדובי, יצרנית טכנולוגית הפלאש. בטקסט נשכני זה (ראו ניתוח מקיף שלו כאן) נימק ג'ובס את החלטתו לא לאפשר הרצת פלאש על אייפונים ואייפדים. הסיבה הראשונה של ג'ובס – תחזיקו חזק – היא שמוצרי פלאש הם קנייניים (proprietary). ג'ובס אכן מודה בפסקה הבאה כי חלק ניכר מן הטכנולוגיה של אפל הינה קניינית גם כן, אבל מתרץ את ההבדל בין החברות בכך שאפל תומכת בטכנולוגיות הרשת הסטנדרטיות – css, javascript ו- html5.  את הבדיחה העצובה הזאת ליוותה אפל בדף מיוחד באתר שלה, המתיימר להוכיח את תמיכתה בפורמט החדש HTML5. הבדיחה הופכת לטראגית כאשר אנו מנסים לצפות בהדגמות בעמוד באמצעות דפדפן שאינו ספארי, הדפדפן של אפל. "יש להוריד את הדפדפן ספארי בכדי לצפות בהדגמה", מודיע האתר, ואף מוסיף חטא על פשע:

This demo was designed with the latest web standards supported by Safari. If you’d like to experience this demo, simply download Safari. It’s free for Mac and PC, and it only takes a few minutes

אפל מתעלמת (ביודעין? רק לסטיב פתרונים) מן המהות של פתיחות, סטנדרטים ו interoperability – היסודות העיקריים שאפשרו את הווצרות האינטרנט כפי שאני מכירים אותו היום. להתיימר בתמיכה בסטנדרט מתהווה (HTML5 עדיין בשלב ניסוח הטיוטה) ולחסום את דף ההדגמה לדפדפנים אחרים (שתמיכתם בסטנדרט עולה על זו של ספארי) הינן פעולות המהוות עלבון לאינטליגנציה של המשתמשים. המילים "web standards supported by Safari…" לא מתחברות למסר בעל משמעות. אם אכן מדובר בדמו "סטנדרטי", מדוע הוא נתמך רק בספארי? בנוסף, אם טובת המשתמש וחזון הפתיחות עומדים לנגד עיניו של ג'ובס, מדוע אינו מצטרף לגוגל, אופרה, אדובי וכן – אפילו מייקרוסופט – בהכרזה על תמיכה בפורמט הוידאו החינמי, הפתוח והחופשי VP8 במקום בפורמט הקנייני H.264?
נראה כי אפל עושה שימוש בסטנדרטי רשת כתרוץ לניגוח אדובי – לא בכדי לעבור לחלופות פתוחות ותקניות, אלא בכדי להחליף אותה ולהעמיק את השליטה במפתחים ובמשתמשים. אפל, וג'ובס אף מודה בכך בהגיגיו על פלאש, מנסה לחתוך את המתווך בפיתוח תוכנה למכשיריה. פלאש, לטענתו, לא מנצל את יכולות הפלטפורמה שלהם כראוי, ואפל, שטובת המשתמשים והמפתחים עומדת אל מול עיניה, בוחרת למנוע מהם את האפשרות להשתמש בפלאש. הרווח לאפל ברור – המצור על הגן המבוצר מתהדק. כאשר מפתחי האפליקציות של אפל לא יכולים להשתמש בכלים גנריים וליצור אפליקציות לפלטפורמות מרובות בו זמנית, המרוויחה היחידה מן המצב היא אפל. המפסידים – המפתחים והמשתמשים.

האספקט השני בהתנהגותה של אפל אשר צריך לעורר מחאה הוא נסיונה לשלוט שליטה מוחלטת בתוכן על מכשיריה. החברה שומרת לעצמה את הזכות – ואף מרבה להשתמש בה – לחסום כל תוכן העולה על רוחה. ג'ובס נטל על עצמו את תפקיד הלוחם בפורנו (עייפתי מהשוואות למשטרים חשוכים, אך לצערי קווי הדמיון מרובים) וצבא הצנזורים של אפל מנסה להגדיר למשתמשים מהו תוכן ראוי.
הצנזורה של אפל לא עוצרת שם – סיבות נוספות לחסימת אפליקציות כוללות לעג לאישי ציבור (גם היותך קריקטוריסט זוכה פרס פוליצר אינה מקנה חסינות), תחרות עם אפל (או איזכור מתחרים), חשיפת אמיתות לא נעימות ואפילו אם האפליקציה לא עושה מספיק לטעמה של משטרת המחשבות, או במונח המכובס: minimum user functionality.

נסו לדמיין איך היה נראה האינטרנט לו היה נשלט ע"י אפל. שוו בנפשכם עולם מקביל בו אפל הינה בעלת הזכויות על כל התוכן והטכנולוגיה המרכיבים את הרשת. האם אתם מדמיינים עצמכם קוראים בלוג זה? הרי מהו התוכן בפוסט זה אם לא לעג מתמשך לאיש ציבור? ומי בכלל יכול להרשות לעצמו לקנות חומרה יקרה ונוצצת כדי להתחבר לאינטרנט הזה, של העשירים? האם היה נוצר יוטיוב? כל וידאו שנוצר באמצעות הפורמט הקנייני של אפל הרי נדרש בתשלום זכויות. והתוכן? נשים בבקיני? סרטים ללא תוכן מועיל? לא בעולם מקביל זה. ומה עם טוויטר? ייתכן והפשטות שלו לא היתה עוברת את מבחן התפקודיות של אפל. ומה עם טכנולוגיות חדשניות המתפתחות יחד עם הווב? איפה היו JSON ו-XML המבטיחות interoperability? היכן היה מחשוב הענן וטכנולוגיות פתוחות כגון Hadoop ו-Cassandra? תוכנות מבוססות קוד פתוח כ Linux ו-Apache?
התשובה פשוטה. כל אלה לא היו יכולים להתקיים בעולם סגור. הרשת שכולנו מכירים כיום, ומקבלים כמובן מאליו, מבוססת על עיקרון הפתיחות, הן טכנולוגית והן תוכנית. הפרוטוקולים בבסיס הרשת, המאפשרים לכל אחד מאיתנו לייצר ולצרוך תוכן, אינם שייכים לאיש. כל אחד מאיתנו יכול, באמצעות מחשב מחובר לרשת, ליצור תוכן בקלות, תוך שימוש בכלים הנתונים לבחירתו. עקרון ה- interoperability של הרשת מבטיח לכולנו שפה משותפת, שתאפשר לכל אחד מאיתנו לייצר תוכן הניתן לצריכה ע"י כל כלי המבוסס על אותם סטנדרטיים פתוחים. ברשת שאנו מכירים אין שליטה של אף גורם על התוכן עצמו.

החזון של אפל מצמרר: נשלטים ע"י טכנולוגיה מצומצמת ומצמצמת, ערב רב של צרכנים זומבים מצפה בקוצר רוח למכשיר הפלאי הבא, זה שלא יכלו לחיות בלעדיו עד עכשיו. הם ישבו בסלון המעוצב שלהם, ימששו את המכשיר הדק והמעוצב שבידהם וימלמלו – Isn't that incredible. הם יצרכו תוכן בלתי מאיים ולא מאתגר – ללא אירוטיקה, ללא לעג וסאטירה, ללא מחלוקת – רק תכנים "טובים" ו"מועילים". הם יחיו בעולם נח ונעים. עולם חדש ומופלא.

אינני מאמין בהערצה או שנאה של תאגידים. אנו חוטאים פעמים רבות בייחוס תכונות אנושיות לגופים בלתי אנושיים אלה. אינני שונא את אפל, אך אני מאמין שהיא הפכה להיות חברה מסוכנת, המאיימת על העקרונות הבסיסיים של הרשת ושל החופש העומד בבסיסה, ובכך מצטרפת לחברתם הרעה של חברות רבות אחרות, בראשן מייקרוסופט, אשר ניסו להלחם בסטנדרטיים חופשיים ובכך לכרות את הענף עליו כולנו יושבים.
העקרונות להם התרגלנו אינם מובנים מאילהם. חובתנו לשמור ולהגן עליהם כדי להבטיח כי ימשיכו להתקיים גם בעולם הטכנולוגי המשתנה של ימינו (וחדירתם המהירה של הטלפונים החכמים ופופולריות של נטבוקים ומחשבי טאבלט חדשים מוכיחה עד כמה השוק דינאמי ומשתנה).
אינני בא בתלונות לאפל. זכותה המלאה להתנהל כדיקטטורה. אני רואה זאת כחובתנו, הצרכנים, לבחון את כל האספקטים בבואנו לקנות מחשב או טלפון נייד. כשם שאנו משווים גודל מסך או זמן סוללה, עלינו להתייחס גם למפרט הבלתי נראה לעין – מדיניות התאגיד בנושא הפתיחות הטכנולוגית והתוכנית. עלינו לבחון את כל האופציות הקיימות בשוק ולהבין את המשמעויות ארוכות הטווח של בחירת אי אלו מהן.
הבורות, גם במקרה זה, מסוכנת.